למרות האיכויות (בתיאוריה) של עיר גנים, יש לזכור כי אסור להתעלם מהמאפיינים החברתיים והפיזיים של אזור התכנון. דוגמא טובה לכך היא העיר באר-שבע - העיר תוכננה כעיר גנים (אכן קשה להאמין...) , ובמסגרת זו השכונות הופרדו זו מזו במרחק ניכר, כך שביניהן היו אמורות להיות רצועות ירוקות. בפועל, בשל האקלים המדברי של המקום, נוצרו פשוט אזורים נכבדים ללא שימוש מיוחד אשר מפרידים בין השכונות וגורמים לכך שמרחקי ההליכה בעיר הינם עצומים ומונעים הליכה מרובה ברגל כפי שמתרחש בערים אחרות, מה גם שהחום מעיק על הולכי הרגל. התכנון ע"פ תיאוריית עיר הגנים בעצם גרר עימו דגם של ישוב מפוזר ולא קופמקטי, דבר אשר גורם לחוסר נוחות בקרב התושבים.
חבל שקברניטי העיר לא לומדים את הלקח - גם כיום הבנייה החדשה נעשית בפאתי העיר במסגרת של שכונות חדשות / הרחבת שכונות, במקום לתת את העדיפות לציפוף המרקם הקיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה